פסק-דין בתיק ע"פ 8659/13

השופט א' שהם:

1.        ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, מיום 10.11.2013, בת"פ 16544-11-12, שניתן על-ידי כב' השופטת ר' לורך.

2.        המערער הורשע, על יסוד הודייתו, בעבירה של הצתה, לפי סעיף 448 רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), ונגזרו עליו העונשים הבאים: 18 חודשי מאסר לריצוי בפועל בניכוי תקופות מעצרו מיום 5.11.2012 ועד יום 11.12.2012 ומיום 12.5.2013 עד יום 28.5.2013; 12 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור, תוך 3 שנים, את העבירה שבה הורשע; כמו כן, חויב המערער בתשלום פיצויים למתלונן בסך 3,000 ש"ח.

           ביום 1.1.2014, הוריתי על עיכוב ביצוע עונש המאסר שהושת על המערער עד להכרעה בערעור שהוגש על-ידו.

עובדות כתב האישום

3.        בכתב אישום מתוקן שהוגש נגד המערער לצורך הסדר טיעון, נמסר כי ביום 10.10.2012, פוטר המערער מעבודתו בנגריית "פלוס דבליו" שבמושב בן זכאי (להלן: הנגרייה). נטען בכתב האישום, כי המערער גמר אומר בליבו להצית את הנגרייה, בשל סכסוך כספי שהתגלע עם מעבידו על רקע פיטוריו, ולשם כך הוא הצטייד במיכל פלסטיק ובו חומר דליק.

           ביום 5.11.2012 בסמוך לשעה 19:30, הגיע המערער לנגרייה שהיתה סגורה, שפך חומר דליק על מפתן דלת הכניסה המרכזית לנגרייה, ועל תחתית הקירות הסמוכים לה "במספר מוקדים". לאחר זאת, הצית המערער נייר ותחבו אל מעבר לדלת הכניסה "במטרה להצית את הנגרייה". המערער עזב מיד את המקום, אך חזר כעבור זמן קצר "על מנת לוודא כי האש אחזה בנגרייה". לאחר מכן, נמלט המערער מזירת האירוע "מבלי לעמוד על תוצאות ההצתה". בהגיעו לביתו, פשט המערער את בגדיו ותחבם למכונת כביסה שהיתה בחצר ביתו, וזאת "על מנת לטשטש את הראיות הקושרות אותו להצתה". כתוצאה מההצתה "נדלקה הנגרייה" אך עובר אורח שחלף במקום והבחין בשריפה, חש לנגרייה וכיבה את האש שאחזה בה. נטען בכתב האישום, כי עקב ההצתה נגרם לנגרייה נזק בשיעור של 3,000-2,000 ש"ח "ואך בנס לא הסתיים האירוע בנזק חמור הרבה יותר".

גזר דינו של בית משפט קמא

4.        בפתח גזר דינו עמד בית משפט קמא על עיקרי האמור בתסקיר מבחן שהוגש בעניינו של המערער. מהתסקיר עולה כי מדובר במערער כבן 53, גרוש ואב לשניים. המערער השלים 10 שנות לימוד, כאשר לדבריו הוא החל להסתובב עם חברה שולית, מגיל 14. המערער החל להשתמש בחשיש וכעבור שנה עבר לסמים אופיאטיים, כשאז החלה מעורבותו בביצוע עבירות רכוש. עד הגיעו לגיל 23, הספיק המערער לרצות שלושה עונשי מאסר, ועקב כך הוא לא גויס לצה"ל. בהיותו כבן 30, נישא המערער לראשונה ובאותה עת השתמש בסמים באופן אינטנסיבי, עד שהחליט לעבור טיפול גמילה. מאז, ובמשך כ-25 שנים, שומר המערער על ניקיון מסמים ואין לחובתו כל רישום פלילי. לאחר שעבר בהצלחה תהליך גמילה, עבר המערער להתגורר בארה"ב. המערער נישא בארה"ב בשנית, ונולדו לו שתי בנות שהן כיום בגילאי 15 ו-17 שנים. בעקבות סכסוך עם אשתו, שממנה התגרש ובשל מעמדו הבעייתי בארה"ב, נאלץ המערער לשוב ארצה. לדברי המערער, הוא לא נפגש עם בנותיו בעשר השנים האחרונות, אך הוא שומר איתן על קשר. לאחר שובו של המערער לישראל, הוא התקשה להשתלב מחדש בשוק העבודה. הוא החליף מקומות עבודה לאחר תקופה קצרה, הגם שבנגרייה שממנה פוטר, עבד המערער במשך כ-5 שנים. כיום, עובד המערער כפועל ייצור. לדברי המערער, הוא הסתבך בשנים האחרונות בחובות כבדים, עקב נטילת הלוואות וחיוב בריבית גבוהה, ועקב כך חלה התדרדרות במצבו הכלכלי והנפשי, דבר שהתבטא בדיכאון. המערער ביטא תחושות אובדניות על רקע ייאוש ממצבו. בעקבות מעורבותו בעבירה, פנה המערער ללשכה לשירותים חברתיים בטירת הכרמל ושולב בטיפול קבוצתי ממוקד, בנושא שליטה בכעסים. נמסר, כי המערער הגיע בהתמדה לפעילות בקבוצה, שיתף את המשתתפים בקורות אותו בפתיחות, והתרשמות שירות המבחן היא כי קיים אצל המערער רצון כן לערוך שינוי בדפוסי התנהגותו. בהתייחסו לעבירה, קיבל המערער אחריות על ביצועה ומסר כי הוא פעל מתוך אובדן שליטה על התנהגותו ובשל קושי להתמודד עם תחושות לחץ, אשר נבע בשל כך שבעל הנגרייה לא שילם את שכרו בעבור שני חודשי עבודה. נמסר בתסקיר כי המערער גילה רצון ונכונות לפצות את המתלונן. שירות המבחן התרשם כי המערער השלים תהליך גמילה פיזית משימוש בסמים, אך בהעדר טיפול רגשי ארוך טווח, יכולותיו להתמודד עם מצבים מורכבים, הן מועטות, והדבר משליך על התנהגותו באירוע המתואר בכתב האישום. שירות המבחן המליץ להשית על המערער עונש בעל אופי שיקומי, בדמות של"צ בהיקף של 300 שעות, בצד צו מבחן למשך שנה וחצי, שבמהלכו ישתלב המערער בתהליך טיפולי.

5.        המשיבה ביקשה מבית משפט קמא לדחות את המלצת שירות המבחן, לנוכח חומרת התנהגותו של המערער ועברו הפלילי. לגישת המשיבה, מתחם הענישה בעניינו של המערער צריך לנוע בין 3 ל-5 שנות מאסר לריצוי בפועל.

           מנגד, עתר בא כוחו של המערער להסתפק בעונש מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות. נטען, כי מבנה אישיותו של המערער מביא אותו לאיבוד עשתונות במצבי לחץ. המערער נקלע לחובות כבדים, מאחר שהוא חתם על ערבות לאנשים אחרים, וסירובו של בעל הנגרייה לשלם את שכרו גרם לו ללחץ ולתסכול רב.

6.        בית משפט קמא קבע, כי מתחם העונש ההולם בגין עבירת ההצתה אותה ביצע המערער, נע בן 15 ל-30 חודשי מאסר לריצוי בפועל. בבואו לגזור את דינו של המערער, נתן בית משפט קמא משקל לנסיבות המקלות הבאות: הודאתו של המערער באשמה; העדר הרשעות קודמות מהתקופה האחרונה, כאשר מאסרו האחרון של המערער היה לפני כ-30 שנה, ומאז השלים המערער תהליך מוצלח לגמילה מסמים; הבעת חרטתו של המערער על מעשיו והסברו כי הדבר נבע על רקע מצוקה כלכלית; ולבסוף, תסקירו החיובי של שירות המבחן.

           לאחר ששקל את הנסיבות לחומרה, הנובעות מעצם ביצוע עבירת ההצתה, ואת הנסיבות לקולה שפורטו לעיל, החליט בית משפט קמא לגזור על המערער עונש המצוי ברף התחתון של המתחם שנקבע על-ידו. בהתאם לכך, נגזרו על המערער העונשים המפורטים בפיסקה 2 לעיל.

הערעור על חומרת העונש

7.        בהודעת הערעור, אשר הוגשה על-ידי עו"ד אלי מסטרמן, בא כוחו של המערער, נטען כי בית משפט קמא לא נתן משקל הולם לשיקולי הקולה הממשיים, ובעיקר לא נתן דעתו לעובדה כי המערער לא ביצע עבירה פלילית כלשהי, במשך כ-25 שנים לאחר שנגמל משימוש בסמים. נטען, כי העבירה בוצעה על-ידי המערער כאשר הוא היה נתון במצב כלכלי ונפשי קשה, כתוצאה מהצטברות חובות כספיים משמעותיים. באותה עת, סירב המתלונן לשלם את שכרו של המערער, בעבור החודשיים האחרונים, למרות בקשותיו החוזרות ונישנות. עקב כך, "איבד המערער את בלמיו וביצע את העבירה בתיק דנן". לגישתו של עו"ד מסטרמן, העבירה ונסיבותיה נמצאים ברף התחתון של "מתחם חומרת מעשי ההצתה". עוד נטען, כי אין מדובר במעשה מתוכנן, כאשר המערער הופיע במקום כשהוא גלוי פנים מבלי להתייחס לקיומה של מצלמת אבטחה, וגם כאשר פשט את בגדיו והכניסם למכונת הכביסה, הוא לא טרח להפעילה. כמו כן, לא שטף המערער את ידיו וכאשר הוא נעצר על-ידי אנשי המשטרה נדף ריח חריף של דלק מידיו ומבגדיו. נטען בנוסף, כי המערער הודה במעשיו בהזדמנות הראשונה והוא מכה על חטא "ובוש ונכלם בגין מעשיו". במצבו השביר והפגיע של המערער, אין מקום להחזירו לכלא, ולגישתו של עו"ד מסטרמן "החזרתו לבית הסוהר עלולה להיות הרת אסון עבורו ולגרום להתדרדרות קשה במצבו". נטען עוד, כי יש לאפשר למערער להשלים את ההליך הטיפולי, עליו המליץ שירות המבחן, ולא היתה כל סיבה לסטות "סטייה ניכרת" מהמלצות שירות המבחן.

           לפיכך, מבקש עו"ד מסטרמן לבטל את עונש המאסר לריצוי בפועל ולחילופין להמירו בעבודות שירות.

8.        בטיעונו בפנינו, הבהיר עו"ד מסטרמן כי אין בפיו טענה, לפיה העונש שהושת על המערער סוטה מרמת הענישה המקובלת בעבירות הצתה. עם זאת, סבור עו"ד מסטרמן כי במקרה דנן חברו מספר נסיבות, המצדיקות לחרוג לקולה ממדיניות הענישה בעבירות מסוג זה. ראשית, נטען כי הנזק שנגרם הינו קל ואין להשוותו לנזקים החמורים, שבהם דנה בדרך כלל הפסיקה, כתוצאה מביצוע הצתות. עוד נטען, כי מדובר בנגרייה המצויה באזור תעשיה, כאשר ההצתה בוצעה לאחר שעות העבודה, כך שלא היה סיכון לנפגעים בנפש. שנית, נטען כי מדובר במעשה בלתי מתוכנן שנעשה בחוסר מחשבה, שעה שהמערער הגיע למקום בפנים גלויות, למרות קיומה של מצלמת אבטחה במקום. המערער לא שטף את ידיו ולא כיבס את בגדיו, דבר המעיד על פעולה אימפולסיבית ובלתי מתוכננת מצידו. שלישית, ובהתייחס לנסיבותיו האישיות של המערער, נטען על-ידי עו"ד מסטרמן, כי מדובר באדם ששיקם את עצמו, לאחר שעשה שימוש נרחב בסמים, והסתבך, לפני כ-25 שנים, בביצוע עבירות פליליות שונות. העבירה בוצעה על ידי המערער, רק משום שלא שילמו את שכרו, בתקופה שהוא עצמו היה שקוע בחובות. בנסיבות אלה, סבור עו"ד מסטרמן כי לא היתה הצדקה לדחות את המלצות שירות המבחן, ולגישתו של עו"ד מסטרמן, יש ליתן למערער הזדמנות לשקם את עצמו.

תסקיר עדכני מטעם שירות המבחן

9.        לבקשתנו, הוגש לעיוננו לקראת הדיון בערעור, תסקיר מבחן מעודכן בעניינו של המערער. מהתסקיר עולה כי בתו הבכורה של המערער, שהיא כבת 17.5, אשר התגוררה בארה"ב, הגיעה לארץ כדי להמצא במחיצתו של אביה - הוא המערער, על רקע קונפליקט שהתגלע עם אמה. לאחר שהסתבר כי הבת מתקשה בקבלת סמכות ובהצבת גבולות, ועל רקע בעיות התנהגות מצידה, פנה המערער לקבלת סיוע מהלשכה לשירות חברתיים ביוקנעם. המערער מקיים קשר רציף עם בתו, על מנת לסייע לה בתהליך ההתאקלמות בישראל ולהשגיח עליה מפני סיכונים פוטנציאליים. להערכת שירות המבחן, שליחתו של המערער למאסר עלולה לגרום לפגיעה בבתו.